עברתי בתיכון הישן
הכל השתנה, לא נשאר שום דבר
ראיתי בנו שערים במגרש הקטן
בניינים מכסים ת'עבר
המחששה התמלאה בעצים
זוכר איך נשרפנו שם (נשרפנו שם)
הדלקנו סיגריות הרגשנו פושעים
היום הצל שלנו שם
אני לא בטוח אם זה השתנה או שאני לא ממש זוכר נכון
או ששכחתי את הדרך ואני לא חוזר נכון
או שהתרכזתי בעולם הדמיוני שלנו
או שבאמת הכל היה פה חול
אז איפה אנחנו היום?
לאן תלך אם לא תזכור מאיפה באת
איפה אנחנו היום?
אז מה אם לא הלכנו כל הדרך יחד
איך לא נצחק כשנזכור
את מה שלמדנו, את מה שטעינו
זה מי שאנחנו היום
זה מי שאנחנו אז איפה אנחנו היום?
המציאות מרגישה כמו חלום
יושב בכיתה מסתכל בחלון
הצלצולים באוזניים תמיד מזכירים שצריך הפסקה מהיום
איך התפצלנו, חשבנו שזהו מצאנו
מצחיק איך היום כל אחד החכים
כמה צחקנו בשיעור ספורט, כשנתפסנו מבריזים
איך ההוא הגן עלינו, היום הוא עורך דין
ואת?
אני לא אשכח את הנשיקה הראשונה
החיבוק האחרון ממשיך לכאוב
ישבנו פה מתחת צחקנו על הריח של עץ החרובים
עכשיו נשאר פה רק פנס רחוב
והוא מהבהב, הוא בקושי עובד, כאילו מנסה לרמוז למישהו שפעם היה פה אור
ואני רציתי רק לשכוח אז ניסיתי קצת לחזור
מתחלף לי הרמזור, ממשיך לנסוע ותוהה (ושואל)
לאן תלך אם לא תזכור מאיפה באת?
איפה אנחנו היום?
אז מה אם לא הלכנו כל הדרך יחד
איך לא נצחק כשנזכור
את מה שלמדנו, את מה שטעינו
זה מי שאנחנו היום
זה מי שאנחנו אז איפה אנחנו היום?